החלטה בתיק בע"ח 47918-10-11

לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן- החוק).

במסגרת הבקשה, עתרה ב"כ המבקש לקבל לעיונה את פרטי המרשם הפלילי המלא, לרבות תיקי מב"ד ותיקים סגורים, של הגב' ל.א. (להלן- המתלוננת).

המבקש טען, כי המתלוננת מוכרת לו כאישה עבריינית, המכורה לסמים, ועל כן טענה הסנגורית, כי החומר המבוקש רלוונטי וחיוני להגנת המבקש, ובעיקר לצורך חקירתה הנגדית של המתלוננת.

עוד טענה הסנגורית, כי מחומר הראיות עולה כי המתלוננת עלתה לבית המבקש, ולטענת המבקש היא זו שתקפה אותו ואת בת זוגו, ועל כן הוא התקשר למשטרה, וגם מסיבה זו המידע המבוקש רלוונטי.

הסנגורית הלינה על כך, שהמשיבה האמינה למתלוננת, בהתעלם מראיות המצויות בתיק, לא דאגה לחקירת כל העדים הרלוונטיים, או לביצוע פעולות חקירה מתבקשות, ובהמשך למגמה זו מסרבת למסור להגנה את מלוא חומר החקירה.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, כשלטענתה, היא בבחינת "מסע דיג" ונועדה להשחיר את פני המתלוננת, כאשר לטענתה, יש להותיר את השאלה מי יזם את התקיפה לשלב שמיעת הראיות ולהכרעת בית המשפט.

עוד טענה המשיבה, כי המתלוננת מתנגדת להעברת המרשם הפלילי שלה לידי ההגנה.

לטענתה, מאחר ולמתלוננת אין הרשעות או תיקים בגין עבירות היכולות ללמד על חוסר אמינות, כגון מסירת ידיעה כוזבת, הרי שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים של הפסיקה.

סוגיית מסירת גליון הרישום הפלילי של עד לעיון הנאשם נדונה בהרחבה בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, ע"י כבוד השופטת ברלינר (להלן- הלכת בניזרי).

בפסק דין זה, נקבע כי אין לנאשם זכות קנויה לעיין בגליון הרישום הפלילי של העדים בעניינו, וכי גם לגבי גליון רישום פלילי, כבכל בקשה לפי סעיף 74 לחוק, על בית המשפט לבחון עניינית את החומר המבוקש ולבדוק את מידת הרלוונטיות שלו בתיק ואת נחיצותו להגנתו של הנאשם.

כבוד השופטת ברלינר קבעה כי על בית המשפט לאזן בין זכותו של העד לפרטיות לבין הגנתו של הנאשם, וקבעה כי לפי ההלכה הפסוקה, בדרך כלל זכותו של הנאשם למשפט הוגן תגבר על האינטרסים האחרים, אך במקום בו זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או נפגעת באופן קלוש, ובמקום בו הרלוונטיות של החומר לשאלות שבמחלוקת רחוקה, יש לתת משקל הולם לזכויות העדים, ובכל מקרה לדאוג כי הפגיעה בפרטיותם של העדים תהא מידתית, ובאופן שלא יעלה על הנדרש. ובלשונה :

"העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימאלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דווקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים."

(ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים).

עוד יצויין, כי בהלכת בניזרי הנ"ל, אימצה כבוד השופטת ברלינר את מבחני המדינה כפי שהועלו בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ. מדינת ישראל, לצורך בחינת הרלוונטיות של גליון ההרשעות של עד לעניין בירור מהימנותו, אם כי קבעה כי אין מדובר ברשימה סגורה, ואף קבעה כי אין צורך שבכל מקרה ומקרה יתקיימו כל הקריטריונים. ואלו המבחנים :

1.         הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד.

2.         חלוף הזמן מעת ההרשעה.

3.         הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות.

4.         הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד.

5.         מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום.